תובנות מטיפול בבלינסון והחיבור לפורים…

מי כמוכם!

כותב כאן ממהלך ביקור שלי בבית החולים בלינסון.
אני לא יודע אם ידוע לכם אבל מזה 15 שנה אני סובל מפסוריאזיס.
זוהי מחלת עור – כרונית – לא מדבקת, שבאה לידי ביטוי כפריחה בעור.
אותי היא תקפה בעיקר בכפות הידיים ובקצוות הגוף.
לאורך השנים חיפשתי פתרונות והייתי בטיפולים רפואיים וטיפולים אלטרנטיביים
רבים מהטובים ביותר.
טיפולי תזונה למיניהם, טיפולים בים המלח, הגברת פעילות ספורטיבית
מדיטציות – והכנסת רוגע לאורח החיים שלי, למרות זאת במהלך השנים לא הצלחתי
למצוא את הריפוי.

לאורך הדרך, רבים מהמטפלים גם רופאי עור וגם מדקרים
ומרפאים אלטרנטיביים אמרו לי:
"אל תוותר, בסוף יימצא הטיפול שנכון ומתאים לגוף שלך"
קשה היה לי להאמין
והאמת זה התחיל מאוד להציק

והכי הציק היה, כשעמדתי מול קהלים של מאות אנשים
וראיתי שחלקם מביטים על כפות הידיים שלי.
הנחתי שהם שואלים את עצמם: "מה יש לו?"
וחשבתי שעוברת להם בראש המחשבה:
"אולי זה מדבק".
עוד דבר שהפריע לי הוא שלא יכולתי לשאת יותר את ההצעות לטיפולים
זאת בגלל שניסיתי וניסיתי…

למרות זאת המשכתי,
לאורך הדרך היו 3 דברים שעכשיו אני מבין  מאוד עזרו לי ועוזרים לי.
הנה אני משתף אתכם בהם:

1. אני זוכר שלא פעם אמרתי לעצמי:
יש לך הזדמנות להראות לעולם שאתה לא מושלם
ולמרות זאת מתפקד ופעיל בעוצמה – אפילו ש"כולם" רואים.
(כן בראש שלי- כולם ראו, למרות שהיו כאלו שלא הבחינו…)

2. האמנתי ברופאים ובמטפלים האלטרנטיביים- האמנתי
למרות שלא ראיתי את התוצאות אליהן ייחלתי.
האמנתי כשהם אמרו לי:
"תמשיך לחפש- אל תוותר"
החלטתי פשוט שאני מאמין להם ולנסיונם- ללא ספקות, וזה נתן לי כח להמשיך לפעול.

3. פעולות מאסיביות!
למרות שהיה קשה ועברו בינתיים 15 שנה, המשכתי לעשות פעולות,
וכמו שטוני רובינס אומר: "פעולות מאסיביות"
הייתי בתשומת לב ממוקדת לריפוי שאני מחפש, בדקתי עוד
אפשרויות ועוד… נסעתי לים המלח ועשיתי עוד ועוד
תוך כדי תנועה תוך כדי הנעת העסק תוך כדי כל המטלות בחיי גם ברמה
המשפחתית והאישית.

תשומת הלב הזו- הממוקדות, גרמה לי להקשיב לרופא הסיני שלי- אמיר קלי
שמשתף פעולה עם מחקר של תרופה ביולוגית שעובדת יפה כבר שנים בארץ ובעולם.
והנה גיליתי תרופה שאני מגיב לה
ויותר מכך – אני גם שותף היום למחקר ביולוגי שמתרחש בבית חולים בלינסון-
כלומר אחת לשבועיים אני מגיע לבית החולים גם כדי להיבדק אולם בעיקר, כדי לאפשר
לתוצאות והמדדים של הבדיקות להוות מידע ןבכך לתרום עבור המדע.

החלטתי לכותב לכם את מה שאני כותב כי הרופא ריגש אותי היום
ואמר לי:
"אנחנו מתקדמים יפה… אתה רגע לפני אכילת הדבש"

מצרף כאן כמה תמונות:

לפני חודש יד שמאל— >                           היום!

לפני חודש יד ימין— >                                             היום!

מזמין אתכם לקחת מכל מה שכתבתי כאן לחייכם האישיים והעסקיים
ולזכור תמיד שכל אתגר שאתם חווים כיום:

1. זו הזדמנות ללמוד ולהבין שאנחנו לא מושלמים וכל הזמן מתקדמים!
2. האמינו בדרך שאתם עושים – תהיו באמונה וללא ספקות
שאתם מתקדמים לאן שאתם מכוונים.
אם יש לכם מאמנים, מנטורים, רופאים, מטפלים- סמכו על עצמכם
שאתם לא במקרה בסביבתם וכך זה יגביר את האמון שלכם בהם ובכך
זה ישפיע לטובה על התוצאות.
3. המשיכו בפעולות רבות – פעולות מאסיביות.
ייתכן שאתם רגע לפני "אכילת הדבש" בדבר שמאתגר אתכם.

אני כאן אם תרצו לכתוב לי לגבי משהו שמאתגר אתכם
ניתן לכתוב ל info@omelamed.co.il (אשתדל להגיב לכולם)

*כמובן שאשמח לתגובה על מה שקראתם כאן בתגובות למטה.

כמו כן ביום א' אחרי פורים ב 27.03.16 מתחילה בת"א סדנת
ליווי נוספת איתי של 4 מפגשים של שעות. יש עוד כ 3-5 מקומות

ניתן לבקש עוד מידע על הסדנה ע"י השארת פרטים
בקישור כאן.

ואיך כל זה קשור לפורים?
שמעתי לפני כמה ימים, שבעצם "מגילת אסתר" זה כמו "לגלות את הסתר"
תפקידנו לאורך הדרך הוא לגלות את הנסתר – בדרך למה שאנחנו
רוצים שיקרה – לגלות את האור בדברים שהם "חשוכים" בחיינו.
המסע הזה בחיפוש האור (לחפש- מאותו השורש של תחפושת)
כשנתמיד בו בחיפוש – נגיע- נמצא!

היום מצב כפות הידיים שלי ובכלל הפסוריאזיס נמצא במצב ריפוי
שלא הכרתי שנים, אומנם זה לא מושל 🙂 ואני עדיין מאמין ופועל כדי
שתהליך הריפוי ימשיך, אבל הנה האמונה והמאמץ מביאים תוצאות
זה כבר משפיע לטובה על איכות חיי. (גם אם אחרי 15 שנה).

מוזמנים לכתוב לי את תגובתכם כאן למטה, מבטיח להגיב לכולם

יש לכם פורים שמח!

עופר מלמד