אנחנו יצורים משתנים ויש לנו יכולת להשתמש בכך לטובת מטרותינו העליונות.
לדוגמא: אם אחת המטרות שלנו היא להפסיק לדחות דברים יש לנו סיכוי טוב להצליח בכך.
.
החלטתי לתת לך כלים לצאת מדחיינות
מאחר ואני נשאל פעמים רבות על ידי הלקוחות שלי:
.
"מה עושים עם זה שאני כל הזמן דוחה משהו שהחלטתי שהוא חשוב לי?"
"האם יש כלים שיכולים לעזור לי באופן ברור להמנע מדחייה של פעולה שתקדם אותי?"
.
הנה כמה כלים שאותי מניעים לעשות משהו ששמתי לי כמשימה וכאשר אני משתמש בכלים אלו
אני דוחה פחות בצורה דרמטית.
.
1. לדמיין את ההרגשה אחרי.
לחשוב איך אני ארגיש אחרי שאעשה פעולה זו או אחרת.
דוגמא: אני נוהג לקום כל יום בשעה 5:30 בבוקר.
זוהי שעת הקסם שלי בה אני מתכנן את היום, מסתנכרן אל מול משימות חשובות.
גיליתי שיש לי הרגשה מעולה כשאני מצליח לקום.
הדבר המשמעותי שעוזר לי לקום כל פעם מחדש (תאמינו לי לא קל לי לקום בשעות האלו ואני לא "איש של בוקר" לפחות בעברי),
הוא שאני מדמיין את ההרגשה של "אחרי".
כלומר, יום יותר מסודר, זרימה של העבודה, יותר מיקוד.
.
כך גם זה קורה לי לגבי יוזמה שאני מתכנן והרבה זמן אני דוחה.
אני פשוט מתחיל לדמיין איך ארגיש לאחר שיחת הטלפון הספציפית שאני דוחה.
איך ארגיש אחרי שאעיז לצאת עם יוזמה שקשורה בעסק שלי.
ברגע שאני מדמיין ומרגיש את התחושה הנפלאה של "אחרי" אז אני פועלֱ!
.
2."לפעול בו ברגע".
אם יש משהו שחשוב לך ודחית, ויש לך הזדמנות לעשות פעולה אפילו קטנה שתקדם את זה,
כל מה שנדרש זה לעצור ולעשות את הפעולה.
זה כבר יפעיל כדור שלג שיתחיל בפעולה קטנה שתוביל לכך שמשימה עתידית
שרוצים שתתרחש – תקרה במציאות. אני קורא לזה "להפעיל את כדור השלג".
.
3. מצטער מראש על הסעיף הזה אבל דחיינות מתחבר לי עם פחדנות.
פעמים רבות כשאני דוחה משהו אני שואל את עצמי: "מה מפחיד אותך שם?"
"ממה אתה כל כך פוחד?"
לרוב אני מגלה שאני פוחד שידחו אותי, שזה לא יעבוד, או איך זה יקרה? לאן זה יוביל?
בקיצור התגליות האלו רק מגבירות את הפחד ומעודדות אותי לדחות את הפעולה.
.
אז מה עושים?
בודקים אם הדבר הזה שאני דוחה מדליק אותי ומשנים את השאלה ממה מפחיד אותך? ל..
מה מדליק אותך שם?
אם זה מעורר לעשות פעולה – אפילו קטנה – אז לעשות אותה בו ברגע (להתחיל להפעיל את כדור השלג).
.
4. ללעוס ב"ביסים קטנים".
אם אני דוחה משימה חשובה, כמו לעשות סמינר יומי עבור לקוחותי,
(אגב, זה יקרה בתחילת ינואר 2011 והפוקוס של הסמינר יהיה לפתוח את 2011 ובגדול!)
.
אני מחלק את המשימה ל"ביסים קטנים" שאותם הרבה יותר קל לבלוע ולעכל.
לדוגמא: לספר לכם על הסמינר עכשיו – זה ביס קטן.
כמו שכתבתי ביס קטן הוא קל לעיכול, ומי שמכיר אותי יודע שאני דוגל בגישה ש.. "קל = נכון".
יש לחפש את הפעולה הקלה שתמנע את הדחיה של המשימה הגדולה.
.
5. לשים "דד ליין" (Dead Line) ולנקות שולחן.
אגב, מעניין פירוש המילה "דד ליין" במילון: "גבול לא יעבור"!
כלומר, אם יש משהו שאנחנו דוחים כבר הרבה זמן, לשים תאריך שמשם אני כבר לא דוחה.
חשוב לכבד את עצמנו ובאמת לא לדחות מאותה נקודה.
זה ישמור על "שולחן נקי".יש לי חבר שאומר, שאם יש משימה שאני דוחה אותה כבר זמן רב אולי הגיע הזמן לנקות אותה
מהשולחן ולפנות מקום לדבר יותר רלוונטי ואקטואלי עבורי.
.
שימו לכם את 5 הסעיפים מול העיינים, כתבו אותם על פתק קטן ותראו
שאתם פחות דוחים את מה שחשוב לכם.
.
1. לדמיין את ההרגשה אחרי.
2."לפעול בו ברגע" – להפעיל את "כדור השלג".
3. דחיינות = פחדנות.
4. ללעוס ב"ביסים קטנים".
5. לשים "דד ליין" (Dead Line) ולנקות שולחן.
.
כמובן, שישנם כלים נוספים שעוזרים למנוע דחיינות.
בסמינר היומי, שיתרחש בתחילת ינואר 2011 אדגיש בקטע שלם כלים נוספים מעשיים
וישומיים שעוזרים להגמל באופן חד משמעי מדחיינות.
.
המעוניינים לקבל מידע ופרטים ראשוניים על הסמינר מלאו את הטופס כאן.
המעיזים הראשונים שרוצים להתאמן ב"לעשות ולא לדחות"
יקבלו מייל ביום שני בבוקר.
בנוסף, אשמח לשמוע מכם כאן בתגובות למטה, מה עוזר לך להפסיק לדחות משהו שחשוב לך לעשות?
התשובות שלכם יכולות לשרת את שאר הקוראים.
.
.להתראות,
עופר מלמד לתוצאות.
12 תגובות
all is real, i was afraid to go to the doctor and make tests, with the feeling that for sure i shall have to pass an operation, but i did it, and happy to be after, and waiting to be able very soon to begin sport, and to feel good with my body.
have a nice day, love ima
עופר עכשיו אני מרגיש כאילו ישבת וכתבת עבורי מאמר אישי
תודה על הטיפים הנפלאים – אשתמש בהם
ולראייה אמרתי לעצמי שבאמת אגיב לכתבה אחר כך – ואז הבנתי שעכשיו זה הזמן.
א.תודה לך עופר על הטיפים הטובים והראויים.
ב.מה שעוזר לי להמנע מלדחות דבר שאני רוצה/אמורה לעשות זה מה שקורה לי בראש,כל עוד הדבר נדחה.ה"זמזום" הזה בראש שלא נותן מנוחה,עד שאעמוד במשימה שהצבתי לעצמי.זה משהו כמו שעון מעורר שכוון לזמן מסויים ואינו מפסיק לצלצל ,אך הפעם זה לא עד שנשלח יד להפסיקו אלא עד שנקום ונעשה מעשה…
ג.אני,באופן אישי,לא מוטרדת כרגע וגם בד"כ מבעיית הדחיינות אלא מבעיות אחרות,יותר קיומיות ובאופן כללי,מתחושה לא קלה שגם כשאני עושה את הדברים הנכונים,להרגשתי,משהו לא "עובד" לי.יש לך איזה סמינר לבעייה הזו,למשל? ייתכן שזה קורה כשלא באמת עושים את הדברים ה"נכונים"?
יום טוב ותודה,
חדווה.
עופר – מי כמוך!
גרמת לי בזה הרגע (!!!) לקום, להכנס לסטודיו ולבצע צילום (…) שמתבשל בראשי מזה זמן רב רב רב!!
ונדחה לו, כנראה שזה מסוג הדברים שנורא קל לדחות, כי זו לא עוד מטלה עם דד ליין מוגדר, כי אם אכן פעולה שניתן לדחותה עד אין קץ.
יש לי שאלה:
מה אתה מציע לעשות עם מטלה שהגדרתי לעצמי, ושביצוע אינו יחיד ו'פשוט', כמו להרים טלפון, ללכת לאיזה מקום, לפגוש מישהו, אלא התמודדות עם משהו יותר מורכב:
האנגלית שלי מאוד חלשה, ואני נורא רוצה לקרוא טקסט מסויים בשפה האנגלית. כל פעם כשאני מתקדמת קלות עם קריאתו, אני מתייאשת מאי הבנתי את השפה, והתפוקה שלי, לכן, היא חלקית בלבד.. האם יש לך רעיון איך להתגבר על נושא התמודדותי כזה?
עדי זיו אב – מי כמוני!
כמובן שאשלח לך בקרוב את הצילום שיצרתי.
אין לך מושג עד כמה אתה נוגע בנקודה רגישה שלי ואולי של עוד כמה אנשים. כשאתה מגדיר את המושג "דחינות"
ומשווה אותו ל"פחדנות" הרי שאתה גוקם לכך שאני אוכיח לעצמי שאין אני "מפחד" מהפעולה שרציתי לעושות או
משיחה שבקשתי לנהל . לדעתי ההימנעות מדחיית פעולה או שיחה הוא אחד המאפינים של המצליחנים.
Dear Ofer,
Sorry this is in English.
I was sititng in front of the computer anguishing over some accounting stuff that I have to do, that I don't want to do and that I have been postponing forever. My accountant wants to kill me! So of course I again checked my emails to see what else I can do just not to do the accounting work, and then I saw your email and thought to myself, here you are again, opening emails, anything not to do this 2 hour task. And then I saw the title, "how to stop postponing tasks." How could I not open your email? I read the wonderful article and carried out the first exercises of imagining the feeling of afterwards, and it worked! Somehow it gave me the energy and desire to do the accounting work. So I will say THANK YOU OFER!!! and I will now go do my accounting work!
Wishing you a great Shabbat ahead,
Barbara Paz
HGS GROUP
עופר יקירי
אכן מי כמוך
תודה על המאמר המשובח
עדית
עופר – מאמר מצויין – תודה על העלאת הנושא, ומיקוד אפשרויות להתמודדות.
אין כמוך. תודות – סמדר
בזמן ובמקום!
תודה (:
ריקה
איזה כייף לראות את כל התגובות!
אני בדרך חזרה ברכבת, אחרי יום סדנא בת"א והנה אני קורא כל התגובות שלכם.
איזה כייף!
*אם יהיו עוד תגובות במהלך אגיב שוב מחר שישי או במוצ"ש.
אתייחס לכל אחד אישית:
ריקה, סמדר, עדית, אריה, דרור ואמא – תודה על הפרגון!
—-
עדי,
—-
בהקשר לשאלתך:
בנוגע לאנגלית שלך.
ראשית, כל הכבוד על השיתוף. הייתי עושה כמה צעדי תינוק או כמו שכתבתי במאמר- ביסים קטנים.
לדוגמא- בודק בסביבתך אם יש מורה פרטית שעושה אולי שיעורים בקבוצות?
מתקשר לברליץ שואל מה כרוך בתוכנית אצלם?
מחפש לעשות פעולות קלות שיקדמו אותי אל המטרה. + שימי תאריך יעד בו תרגישי טוב עם האנגלית שלך
ברברה,
——
אכן עשית את עבודת החשבונאות שרצית?
חדווה,
——–
מוזמנת לבוא לסמינר הקרוב, אני מניח שאגע גם באיך לעורר פוקוס על מה שכן עובד ודרך זה לגרום
למה שפחות עובד כרגע בחיינו לפרוח!
יכולה להרשם לקבלת פרטים, כאן למטה.
יש לכם שבת טובה,
עופר
עופר איש יקר
מאמר נהדר קולע ואמיתי
וגם מציע דרכים מעשיות
תזכורת מצויינת
תודה עופר
שבת שלום
יפה
היי.
לצורכי תחקרי דרושים דחיינים ותיקים שהדחיינות פגעה בחייהם.
הכוונה היא לאותם דחיינים שפספסו משהו גדול בחיים – אהבה, משרה, קריירה ועוד
אשמח לשמוע את סיפורכם.
יום נפלא ונטול דחיינות.
אורלי
052-3911692