הנה סיפור אמיתי:
אמצע שבוע, אני יוצא מכביש 6 אחרי שהכנתי יום של פגישות בצורה מדוקדקת.
הכול מוכן מסודר.
פתאום… תוך כדי נסיעה מרגיש שיש לי פנצ'ר בגלגל.
הרכב מאבד איזון ואני מבין שאני צריך לעצור בצד הדרך.
.
עצרתי והתחלתי לתקן את הפנצ'ר.
האמת שלא הצלחתי לפתוח את הברגים האלו שתמיד לא נפתחים ונאלצתי
לבקש עזרה תוך שאני אומר לעצמי מה שכתבתי לך פעם: "אם לא תבקש, לא תקבל".
בינתיים הזמן התחיל לזחול ואני רואה שאני על הגבול של איחור לפגישה הבאה.
חשבתי עם עצמי מה הפנצ'ר הזה מסמל עבורי? מה זה רוצה לומר לי?
ועדיין אני באמצע כביש מהיר. ללא עזרה.
.
לכולנו בכל נקודת זמן יכול להיות פנצ'ר מסוים בגלגל.
פנצ'ר גדול שמוציא את האויר בשניה או פנצ'ר קטן שרק מפריע ומעכב.
לפעמים זו תחושה בקריירה או בעסק שאנחנו ממלאים אוויר, מטפלים כמו שצריך ברכב
אך פנצ'ר קטן יכול להוציא את האוויר כל פעם מחדש.
.
מרגע זה תוך קריאת מה שכתבתי לך, אני מבקש ממך לחשוב על פנצ'ר שיש לך בחיים.
לחפש משהו שמסמל כמו זליגת אוויר מגלגל שאם לא יטופל העצירה תהיה בלתי נמענת.
.
הכלי הראשון שעוזר לתקן את הפנצ'ר הוא מאוד פשוט:
.
1) אסור להתעלם ממנו!
שמעתי פעם מישהו אומר אם יש פיל כבד שמסתובב בחייך והוא מפריע לך
דבר ראשון חשוב להפסיק להתעלם ממנו.
* אלו יכולים להיות יחסי עבודה משובשים עם קולגה/שותף וזה מרגיש לך פנצ'ר.
* משהו שחשוב לך לשתף את בן/ בת הזוג וזה לא קורה.
* ניהול זמן כושל.
* לדעת שיש משהו בחייך ולברוח מזה…
אמרה לי השבוע לקוחה: "אני יודעת שאני רוצה לעדכן את בעלי על המהלך הבא
שאני מתכננת בקריירה ואני כל הזמן בורחת מזה".
אז כן, דבר ראשון להחליט שמפסיקים להתעלם מזה!
.
2) להתחיל לעשות פעולה בעניין.
איזו פעולה?
לדוגמא: לפנות שעה של שקט לחשיבה בינך לבין עצמך על הפנצ'ר שלך ולקבל החלטות
לפעולות המשך ולעשות!
3) לדמיין איך תהיה ההתנהלות שלי לאחר תיקון הפנצ'ר.
אני יכול לספר לכם שלפני כ- 6 שנים כאשר אני רציתי לעשות שינוי בקריירה שלי,
אחד הפנצ'רים שחוויתי היתה האמונה שגל אשתי תתנגד לשינוי.
.
כן, זה היה הפנצ'ר שלי במשך חודשים רבים וזו היתה עוד סיבה מדוע לא לעשות את השינוי שרציתי.
כשהתחלתי לשתף את גל אשתי, לאט לאט בתחושות ובהתלבטויות שלי, גיליתי שהשינוי מתחיל להתרחש כמו שמתקנים פנצ'ר.
מה זה אומר? כמו שהיה לי קשה לפתוח את הברגים והיו מחסומים כגון בורג שלא נפתח ולקח זמן עד שהחלפתי את הגלגל, רק לאחר תיקון הפנצ'ר חזרתי לנסוע בכביש המהיר!
.
וכעושים, החיים מפתיעים! אגב, סופו של סיפור הפנצ'ר ביציאה מכביש 6 הוא ש:
עצרה אישה.
בעזרת מוט גדול שהוציאה מרכבה, פתחה בקלות את הברגים דבר שאפשר לי להוציא את הגלגל ולהחליפו.
.
מה הפנצ'ר שלך?
שאל את עצמך? ממה בחיים את/ה מתעלמ/ת שאם היית עושה פעולה בעניין,
השינוי היה יכול להיות משמעותי ביותר?
——————————————————————
הנה ההזדמנות שלך לתקן פנצ'ר שיתכן וקיים בחייך ואתה מתעלם ממנו עד הרגע.
אני יודע שזה ממש "מעכשיו לעכשיו" וממליץ שתעשה מאמצים אמיתיים לפעול בעניין.
.
ביום ראשון הקרוב נפתחת קבוצת אימון חדשה שתפגש באיזור הבורסה ברמת גן.
אנחנו כבר יוצאים לדרך, יש לי מקום לעוד שני משתתפים בלבד.
.
מדובר על תהליך שישנה את מה שקורה בקריירה שלך ובחיים הפרטיים מקצה לקצה.
לאור כך שאני כותב היום לכ – 1,500 איש, אני מאמין שהקבוצה תסגר עד מחר.
.
אם יש לך פנצ'ר שהגיע סוף סוף הזמן לתקן שלח אלי מייל עכשיו, עם בקשה לפרטים אודות התכנית ל- ofer@omelmed.co.il הראשונים שיגיבו יקבלו ממני תשובה מהירה.
.
בנוסף, אם מישהו מכם תיקן פנצ'ר בחייו או נמצא בשלב התיקון ורוצה לשתף או לשאול שאלה,
מוזמנים להגיב כאן בבלוג!
.
להתראות
עופר מלמד לתוצאות.
.
19 תגובות
עוד מוסר השכל מהסיפור – חפש את האשה…
עופר יקירי בוקר טוב,
בזמן קריאת הפוסט מיד הבנתי מה הפנצ'ר שלי ואני עומדת לטפל בו מיידית.
אם הייתי גרה במרכז כבר מזמן הייתי מצטרפת לקבוצה שלך, מי שנרשם זכה.
שיהיה בהצלחה ותודה על הפוסטים המעוררים!
חגית
היי עופר,
תודה על כל התובנות המרתקות כל פעם מחדש.
אני באופן אישי אשמח להצטרף לסדנא, אבל המרחק גדול עליי,
אני גרה בדרום.
האם אתה חשבת אולי לקיים סדנא גם בדרום?
אם כן אני אהיה הראשונה להירשם….
בהצלחה ויום טוב
מירי
היי עופר,
תודה על כל התובנות המרתקות כל פעם מחדש.
אני באופן אישי אשמח להצטרף לסדנא, אבל המרחק גדול עליי,
אני גרה בדרום.
האם אתה חשבת אולי לקיים סדנא גם בדרום?
אם כן אני אהיה הראשונה להירשם….
בהצלחה ויום טוב
מירי
עופר שלום
אני איש הרכש היחידי שמתעסק בכל הרכש של מפעל.
המפעל מונה כ 180 עובדים ועובד 24/7
במפעל ישנם כמה מחלקות שבכל מחלקה יש מנהל ועוזר.
לעיתים קרובות כל מנהל ועוזר מנסה בנוסף לתפקידו להיות "קניין".
מתערב ברכש וממליץ על ספקים מאי שם.
דבר זה כנראה לא מפריע להנהלה כי היא לא מפסיקה את זה אך זה מאד פוגם בעבודה.
בנוסף אני לא מצליח להעביר להם את המסר שאני זקוק לכלי עבודה כדי לבצע את עבודתי כראוי.
לדוגמא רכב אשר אני אמור לצאת לספקים .
כיום אני מקבל רכב מהחברה של משהו כשתמיד צריך או לתדלק או להחזיר עד שעה ועוד.
כדי למנוע זאת אני מבקר ספקים בימי שישי ברכבי הפרטי וזמני החופשי.
כמה שהסברתי לא עוזר.
איך מתקנים פנצ'ר שכזה?
עופר אני מחכה שתעשה מפגש בצפון .
המון תודה על מה שאתה שולח.
מי כמוך !!!!
יוסי
עופר מי כמוך!!
אהבתי מאוד הבלוג שלך מעלה תובנות ואפילו מרגיע
תודה!
יוסי, מי כמוך! תודה על הפירגון.
התשובה שלי אלייך בשני מישורים:
1) תבדוק האם יש עוד משהו ברקע שגורם לפנצ'ר שאתה מתאר? זה יכול להיות כל דבר, לדוגמא משהו שקרה עם אחד המנהלים, הבטחה שלא קוימה, משהו נוסף שיכול להיות קשור לחוסר שביעות רצון שלך? או כל דבר אחר.
*המטרה לבדוק את המקור לפנצ'ר
2) תחליט על תוצאה שאתה רוצה. שים תאריך הגיוני מבחינתך לכך שזה יקרה. והתחל לעשות פעולות קטנות ופשוטות בהתמדה בדרך לשם.
עופר
מי כמוך מירי! תודה.
*אני רואה שרוצים שאבוא לצפון וגם לדרום… 🙂
בשלב זה הקבוצה תתקיים במרכז.
אגב, יש עוד מישהי שמגיעה מב"ש האם תרצי לבדוק את הנושא ולהגיע איתה?
מדובר על אחת לשבועיים כך שיש מרחב וגם מרווח של אחת לחודש בתקופת החגים.
*יש שניים שמגיעים מכרמיאל!
בוב מארלי אמר: כשיש רצון וסיבה מספיק חשובה מוצאים את הדרך 🙂
*תודה לכל שאר המגיבים עד כה
חגית, איתי, יפעת. זה נותן אנרגיות טובות נראה לי שגם לכם וגם לי. תודה.
אשמח להגיב לתגובות נוספות
עופר
ACTUALLY I HAVE NO PUNCHER,
BECAUSE WITH THE YEARS, PEOPLE CHANGE AN D WE KNOW BETTER,TO TAKE CARE OF THE PUNCHERS.FOR INSTANCE I DID NOT WANT TO GO TO THE WEDDING IN JUNE,REALLY DON OT WANT….BUT I DECIDED YES TO GO, AND I FEEL GOOD TO DAY ABOUT IT,I BELEIVE THAT THE PUNCHER WAS GOING TO BE VERY BIG, IF I WAS NOT THERE
SHABBAT SHALOM, HAVE A NICE WEEKEND
LOVE MAMI
עופר היקר,
האמת היא שאחרי שהכרתי אותך כמות הפנצ'רים ירדה באחוזים ניכרים בחיי…:-)
ההתקדמות שלי בעקבות השתתפות בתהליך הקבוצתי פשוט מדהימה. אני מתפעלת כל פעם מחדש.
המיקוד, ההתמדה, היכולת ללמוד מאחרים בקבוצה, להסכים להבין שכולם כמוני ואני כמו כולם.
ללמוד איך הם מתמודדים עם האתגרים בחייהם ולהתפעל מהדרך ולעשות כמותם בדיוק ולהתמודד.
הקבוצה נתנה לי פרספקטיבה להבין את העוצמות שלי. את החוזקות שלי ואת היכולת להבין מה בעצם אני רוצה, באיזו דרך הכי מתאים לי לצעוד?
ואז אחרי שהדרך הפכה להיות ברורה עבורי – פשוט לצעוד ולעשות את הפעולות! איזה שינוי!!!
מעבר לכל זה אני חייבת להודות שאני גאה בך מאוד!
גאה על המסרים הנהדרים שאתה מוציא כל שבוע, ועל התובנות.
על הדרך הפשוטה והנכונה שבה אתה מראה לנו שאפשר!
תודה רבה לך!
מאחלת לך ולקוראים סופשבוע נפלא
בלה עברון,
שיווק באינטרנט בגישה אישית!
http://www.bella.co.il
052-4892900
עופר,שלום וברכה 🙂
אני רוצה להתייחס לזווית אחרת מתוך קריאת דבריך.
ראשית, יש לך כשרון כתיבה מבורך: כתיבתך מסקרנת בתחילתה, מלאת תוכן בהמשכה, ומסתיימת עם מוסר השכל.
כך שלא זו בלבד שיש לך מסרים מלאי תבונה להעביר, אתה גם מעביר אותם בכשרון ובחן 🙂
אני ממש נהנית לקרוא אותך, כמו …. טור מוצלח בעיתון ! זה מבחינת סגנון כתיבתך 🙂
שנית..לגבי הפנצ'רים…נכון, אתה צודק בהחלט שיש לחשוב על מקור הפנצ'ר..מדוע הוא קרה וכך לדאוג שהוא לא יקרה שוב.וכמובן- לפעול למען כך – בהחלט אדם שתיכנוניו או שאיפותיו נשארות בגדר מחשבה, הן רק מחשבות…
פנצ'ר הוא גם מקור להבנה ש..מתוכננים ככל שנהיה עדיין..אנחנו ר-ק בני אדם .
אך, ברשותך כהוספה לדבריך הנבונים , כאישה מאמינה אני מבקשת להוסיף את זווית היהדות שלנו :
1) עיכוב שמתרחש אינו בהכרח שלילי..יש מצב שעיכבו אותך משמיים כדי שלא תהיה מעורב חלילה באיזו תאונת דרכים שהתרחשה בדרכך לו היית ממשיך כרגיל…ועל זה נאמר 'כל עכבה לטובה' :)…
ולעיתים אומרים…כגודל העיכוב כן גודל הדבר שאתה מתעכב בעבורו 🙂
2) ..וגם שנדע שבכל פנצ'ר שקורה בחיים, אין מקריות..אלה הם נסיונות שאדם עובר כדי לראות איך הוא מתמודד עימם:
האם בלחץ..בחוסר אונים..בשברון לב?..או שמא..בעוז רוח, מתוך מחשבה איך ניתן לצמוח מהפנצ'ר הזה ולא לדעוך או להרפות ידיים.
ואגב, לעיתים הפנצ'ר מגיע כדי לאפשר לאנשים בסביבתנו לעשות מעשה טוב ולסייע לנו ובכך לזכותם במעשים חיוביים 🙂
אתה נזקקת לעזרה עם הפנצ'ר בגלגלים וראית הכרת הטוב בקבלת העזרה.בנוסף, זה גרם לך לחשוב על תובנה יפה להביאה לפנינו 🙂
.אך..
תחשוב כמה טוב חשה אותה אישה שהיה ביכולתה לסייע לך! אני בטוחה שהמעשה הטוב הזה עשה לה את היום!!
מי ייתן ונזכה כולנו להיות בצד המסייע , אך.. גם שנדע שמכל נסיון ופנצ'ר אפשר להתחזק ולהתחשל.
ואם זה פנצ'ר חד פעמי..אז… שנזכור שכל מה שקורה- לטובה קורה 🙂
עלה והצלח בכל אשר תפנה
נהנית להחכים ממך כל פעם מחדש 🙂
אורית 🙂
תודה רבה לכל המגיבים.
בלה ואורית ו MAMI תודה רבה על הפירגון.
אולי אשלח את הטור לעיתון…
אכן מסכים עם דברייך אורית.
הכול קורה מדוייק ונכון. בכל עכבה/פנצ'ר שיש לי אני מנסה לחשוב איך זה משרת אותי?
לפעמים מגלים אחרי הרבה זמן אפילו פנצ'ר בגלגל באמצע כביש 6 משרת אותי כדי לכתוב ללקוחות שלי.
עפ"י הגישה שלי מה שחשוב הוא כשיש פנצ'ר לא לנסות להבין אלא לנוע קדימה ויתכן שנבין אחר כך.
שבת שלום.
בשמחה אגיב במוצ"ש לתגובות נוספות.
עופר
שלום לעופר, מי כמוך? אין כמוך.
אני רוצה לשתף אותך בפנצ'רים שקרו לי במהלך השנתיים וחצי האחרונות. במהלך שתיים עשרה השנים האחרונות, עבדתי במקום עבודה בו הייתי מנהלת חשבונות ראשית. עם השנים, ככל שהייתי יותר מקצועית ויותר נענית לדרישות ההנהלה, כך העומס עלי הלך וגדל. עד שהרגשתי שאני לא מסוגלת יותר לעמוד בלחץ ופתאום גיליתי טעויות קטנות ומאוד מינוריות שעשיתי. כמובן שלתקן אותן לא היתה בעיה, אבל, הרגשתי שלא מגיע לי להרוס את השם הטוב שבניתי לי במהלך השנים ושעלי לפרוש בשיא. הודעתי למעסיקים שלי שאני מבקשת לסיים את עבודתי ולשמחתי הם הבינו ולא ניסו לשכנע אותי אחרת. אם הלחץ שהיה עלי עד אז לא הספיק, החודש האחרון היה הלחוץ שבלחוצים ולא רק מבחינת העבודה, גם מבחינת הלחץ הרגשי והנפשי. לאחר שעזבתי את עבודתי, גיליתי שאני בהריון ושההריון התחיל בתחילת החודש האחרון לעבודה. לצערי הרב מאוד, ההיריון לא התפתח (מעניין למה, איך הריון יכול להתפתח כשהאשה לא פנויה רגשית) כמו עוד 2 הריונות שלא התפתחו במהלך השנתיים האחרונות. פעמיים קיבלתי רמזים שעלי לעשות שינוי ולא ראיתי אותם. הרמז השלישי הוכיח לי שעשיתי את הצעד הנכון. היום אני אמנם קצת כואבת בגלל האובדן, אבל, אני מאושרת בחיק משפחתי ומצפה לבאות. כאשה מאמינה, אני מאמינה שדברים לא קורים לנו סתם ולכל דבר שקורה לנו ישנה יד מכוונת מלמעלה שמנסה להדריך אותנו בחיים. תודה לך, עופר, על כל הדברים המחכימים שאתה שולח לנו במייל, הם בהחלט גורמים לי לעצור ולחשוב ולחפש דרכי פעולה.
שבת שלום.
עופר !
חייכת אותי עם הפנצ'ר !
לא מזמן גם אני טעמתי פ'נצר בגלגל קדמי שחרק לי כשהרגשתי פתאום שאנינוסעת על העוקם.
עצרתי בצד הדרך ושמתי את שתי ידיי על סנטרי במבט מסכנות של אוי אוי אוי… תוך דקותיים עצר עלם חמודות ואחריו עוד עלם חן שסייעו במקצוענות בהחלפת הגלגל.
זה הפנצר הקטן וזה באוטו…לעומת הפנצ'ר הגדול שהוא בי.
בפנצ'ר הגדול שהוא מתנה מתאונת דרכים וותיקה אני הולכת לטפל בעוד שבוע וחצי במקום למלא אוויר בגלגלים אצלי ישאבו 3 דיסקים בגב אם זה יצליח זה יתקן לי פנצ'ר גדול שתוקע אותי כל בוקר ל3 שעות בפאזת הקרש ויגרום לי להסיר את מועמדותי מניתוח גב מורכב.
אז כמו שאתה מבין אני בעד לתקן פאנצ'רים רק לא ליפול ביידיים של פאנצ'ר מאכר לא מיומן!
ובכלל באופן כללי אני בעד כל מה שקשור בתיקונים ,שיפוצים ,פחחות וצבע מידי פעם!
אבל ממקום של לשדרג ולא ממקום של לתקן וזה שונה.
תמיד עם חיוך
חלי בן דויד
אנא שלח פרטים
מירי
הי עופר ושבת שלום
פנצ'ר כמו שאני רואה אותו, הוא סוג של תקיעות, כאשר יוצא לי האוויר, האנרגיה,
המוטיבציה,
אין חשק, רצון, כן מה שמתבקש זה לעשות פעולות ופעולות שאינן חייבות להיות מכווונות
למטרה אשר הצבתי לעצמי, או שלא הצבתי לעצמי כי אנני יודעת מה היא.
אני עושה דברים שאני אוהבת, שקלים לי, שמספקים אותי וממלאים אותי מחדש ומחדשים
אותי.
לדוגמה אני יותר מבלה בביית עם ילדיי, מטפחת את בייתי סביבתי, מציירת, מנגנת, נחה,
נושמת במודע, מתחזקת את גופי, כמו לדוגמה בדיקות כלליות של גופי ומנקה מחיי
ומבייתי כל מה שלא צריך, כל מה שלפחות שנה לא השתמשתי,כמו בגדים ישנים, אביזרים,
רהיטים, ספרים, חוצריי לימוד של הילדים, (סוף שנת הלימודים).
החיים הם לא כל הזמן מרוץ ולהוכיח לעצמי ולסובבים אותי שאני יכולה, שאני טובה,
שאני מצטיינת, שאני מוכשרת, שאני זריזה, שאני גם אימא וגם אשת עסקים, ובעשיה
מתמדת, לא, מותר לי להיות איטית, וחולמנית ויצירתית, ועייפה, וחלשה, ורכה, וסולחת
ומוותרת ובעיקר לא מפסיקה אף פעם להיות אני בכל צדדיי וגווניי השונים,.
תודה לך עופר שאתה לא מפסיק לשתף מהדברים הפשוטים של החיים אשר מעוררים אותנו
להגיב להתבונן בעצמיינו ולשתף אחרים.
יעל
יועצת ומנחה חעסקים משפחתיים
הי נועה, חלי, יעל, מירי
חיכיתי לעוד תגובות שיגיעו והנה אני מגיב.
*אשמח להמשיך להגיב אם יהיו עוד תגובות או שאלות ביום ג' סוף היום.
נועה: תודה על השיתוף.
אכן בסופו של דבר מה שקורה משרת אותנו, נסי לראות איך את חושבת שמה שכתבת ישרת אותך בעתיד?
חלי: תודה. שולח לך איחולי הצלחה בניתוח. נשמע מדברייך שאת הולכת אליו בטוחה. תחליטי שזה יצליח- אם תחליטי כך ותשדרי לרופאים שזו החלטתך, יש יותר סיכוי שכך יהיה!
מירי: שלחתי אלייך במייל פרטים לגבי אפשרות לקבוצה שאנחה בבאר שבע.
יעל: תודה רבה על השיתוף, יש לי וודאות שמישהו שיקרא ישאב משם השראה.
כן, לעיתים מה שנדרש זה להרפות לקחת אוויר ואז להמשיך לנוע או אז לתקן את הפנצ'ר.
יש לכם שבוע טוב!
*אם תהיינה תגובות נוספות, אגיב שוב למסר זה ביום ג' סוף היום.
עופר
"פנצ'ר על כביש 6"
הי עופר,
הסיפור יפה מה שחסר היה בסוף
המלצה לכל הנהגים (גם לעופר)
לרכוש מפתח גלגלים "אמיתי"
הפאנצ'ר מאכרים (המניאקים) סוגרים את הברגים כך שלא ניתן לפתוח אותם
באמצעים רגילים.
תודה
איזי
היי עופר,
טיפ מצוין במיוחד…
יישר כוח….מי כמוך!
מירב