כמעט בכל סמינר או הרצאה, בפתיחה אני מציין: "מבזק חדשות אין כאן.
יש כאן הזדמנות להציף למודעות משהו שאתם יודעים או שישמע לכם מוכר.
המטרה: לתרגם את מה שאתם יודעים למעשים!"
אני פותח כך, כדי להוריד שיפוטיות ולפתוח אפשרות לשמוע משהו שיעודד עשייה בנקודת זמן זו.
הנה 2 דק', סיפור אמיתי שקרה לי והוריד אצלי שיפוטיות והכניס הרבה יותר פתיחות!
גם אתמול בסמינר: "תוצאות כאן ועכשיו"- פתחתי כך את היום- כדי לעודד פתיחות, היה יום מאוד מיוחד, מלא פתיחות והנאה שמובילה להנאה!
הנה כמה תמונות:
נוצרו קשרים חדשים
איתי פז-נתן ראיון על הבמה בגובה העיניים.
איתם ישראלי-שהתעוור לפני 4 שנים- פותח לנו זוויות ראיה חדשות.
ניר סבר נתן לנו הרצאה על איך לגרום להשפעה.
היה גם מפנק!
אשמח לתגובותיכם! (כמובן גם מי שהיה אתמול וקורא את מה שכתוב כאן-
ספרו איך היה… 🙂 )
יש לכם סופשבוע טוב עם פחות שיפוטיות ויותר פתיחות!
עופר
26 תגובות
עופר יקירי,
מסר מעולה!!!
נהניתי מזה מאוד. יש הרבה מאוד אנשים שבוחרים "להתחבא" מאחורי כותרות (ומאחורי אגו) ומפספסים הרבה מאוד למידה בכל כך הרבה הזדמנויות שנקרות בחייהם.
מנהל טוב או מנהיג טוב אינם נמדדים בכותרת התפקיד שלהם, באיזה משרד הם עובדים או באיזו מכונית הם נוסעים. הם נמדדים ביכולת ההובלה שלהם את האנשים שלהם לעבר התוצאות הרצויות.
מנהל טוב יודע ורוצה ללמוד מהעובדים שלו, כמו שהעובדים שלו רוצים ללמוד ממנו.
כל הכבוד על הפוסט, ושיהיה לך אחלה סופ"ש.
אין כמוך!
דורית
הי עופר,
לא הייתי אתמול כידוע לך אבל ראיתי את הסרטון ואהבתי מאוד.
אני בטוח שמי שהיה למד וחווה יום מצוין,
דניאל
עופר יקר
סרטון מעולה !!!!!! הסיפור שמאחוריו עוד יותר….:)
כן,זה קורה לי, לנו וזה לא משנה רמת המודעות ,זה לא משנה כמה עלינו למעלה בהתפתחות האישית,עדיין יש את הרגעים האלה שבהם אני , אנו "נופלים".
שיפוטיות ,ביקורת, מכרסמים באהבה,באהבה העצמית והסביבתית.
מאחלת לך שבת נפלאה של מלא אהבה
רונית
עופר יקירי שלום.
אני מוקסם מיכולך להתרגש מכל אירוע חולף בחייך וזה מעיד על מעורבות רגשית בכל אירוע ו/או מםגש עם אנשים (ראה גם את התנסותך עם איתם ישראלי).
היות ואני מכיר את דב פרומן שנים רבות, ולפני שנים בשנות ה 70 המאוחרות, הזמנתי אותו להרצות בביה"ס המקיף דנציגר בקריית שמונה, לרגל פתיחת חוג מחוננים בחטיבה העליונה.
דר' צבי צמרת (מנהל ביה"ס אז) ואני (מנהל אגף החינוך) נפגשנו איתו בחדר המנהל עם הגיעו מירושלים.
שנינו רכשנו לו כבוד והערכה רבה על פועלו וגם שהסכים לבוא ולהרצות לתלמידים, ורק חששנו בשל מראהו המרושל, מהמפגש עם התלמידים (בסגנון של הדיעות הקדומות שסיפרת עליהן).
בסופו של דבר החלטנו צבי ואנוכי להציגו לפני התלמידים בנוסח האמריקני, בו קודם אתה נותן היסטוריה קצרה של המרצה וקרדיטים שהוא זכאי להם ואז אתה מזמין אותו לפודיום, לשאת את דבריו.
רק מההקדמה של צבי ושלי, התלמידים היו כלכך נלהבים שקיבלו את דב פרומן במחיאות כפיים סוערות והוא היה ממש נרגש מקבלת הפנים שהחליט לשלוח לנו אחת לחודש אחד מהבכירים של אינטל ישראל להרצות בפני חוג המחוננים ושלושה מהם הוזמנו כעבור שנה ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים ע"ח מלגת חוזה מאינטל.
רק דוגמה קטנה על מתן קרדיט, פרגון והיעדר דיעות קדומות לא רלבנטיות.
בברכה, אורי.
http://www.ben-nesher.com/uri
הי עופר,
חויה מרגשת להקשיב לך ,
שוב ושוב ןשוב…..
בכל פעם נופלים אסימונים חדשים.
אמיר
אין כמוך. הצורה שאתה מעביר את המפגש שלך עם דב פרומן מלמדת אותנו שאין להסתכל על הקנקן אלא מה שיש בו. אמרה ידועה ונפוצה אך לא תמיד אנו נוהגים כך.וכשאין אנו נוהגים כך אנחנו עלולים לעיתים להצטער על כך.
מקסים
היי עופר,
כמו תמיד – המסר שלך א מ י ן , א מ י ת י ומבוסס על חוויות אישיות.
אתה הכי כן,אמיתי ,ואני שמח על הזכות (ועל היקום) שהפגישו בינינו.
חג שמח וסופ"ש נעים בחברת המשפחה.
נועם אבישי.
עופר, אתה המלך!
פראייר מי שלא שומע אותך על בסיס קבוע.
יניב
שמחתי לקרוא שאהבתם את הסרטון, כן השיעור עם דב פרומן הוא שיעור לכל החיים!
ואני הייתי משוכנע שמדובר בפועל נקיון…להיות בגובה העיניים – זה תרגול שאינו נגמר 🙂
תודה גם הפידבקים החמים.
אשמח להגיב לתגובות נוספות.
עופר
ואורי- תודה על הסיפור שלך על דב פרומן- כן הנדיבות זה במהות שלו.
שבת שלום,
עופר
כמה זה נכון לגבי השיפוטיות והסקת מסקנות. אנחנו מאד טובים בזה.
אני מורת דרך לאנשים עם סוכרת.
אתמול נסעתי לשמוע הרצאה של ארנינה קשתן על תקשורת מקרבת כדי לקבל יותר כלים כאשר הסוכרת נכנסת הביתה.
גם היא דיברה שם אתמול איך אנחנו ההורים שיפוטיים כלפי ילדינו ומחליטים למה הם עושים דברים:
מניפולציות. חוסר התחשבות, פתיל קצר ועוד.
לו רק היינו מנסים להבין מה מביא אותם לעשות מה שהם עושים בלי לשים להם תויות.
ממש הצטערתי אתמול שאינני יכולה לחזור עם ילדי 15 שנה אחורה.
אבל כמו שעופר אומר, אנחנו עושים את זה תמיד – עם כולם. כדי ללמוד לא לעשות זאת.
כל הכבוד עופר.
איריס
לעופר ,איתם,איתי וניר
הגעתי לסדנא לקבל כלים לשיווק יעיל יותר,להתארגנות נכונה יותר , אני יוצאת אדם טוב יותר,צנוע יותר,אופטימי ומאמין יותר ,תודה מקרב לב על שעות יקרות .
ערב טוב
בין תנומה לתנומה (אני שוכב חולה בבית).
ראיתי בויקיפדיה שלאותו "פועל ניקיון" יש ב- 28.3. יום הולדת.
דב פרומן זכה בפרס ישראל בתחום המדעים המדוייקים.
אני זוכר כתבה גדולה עליו מלפני מס' שנים שבה אמר שאין לו מזכירה.
"מי שרוצה אותי,יתקשר אליי ואני אשוב אליו."
בנוסף,המכונית שהוא קיבל (והוא בכלל היה מגיע לעבודה על האופנוע שלו),הייתה זהה לכל מכוניות שאר העובדים.
כן,צניעות זה שם המשחק.
אני מצטרף לכל המשבחים אותך,עופר,על צניעותך וחוכמתך !
נועם אבישי
דב פרומן הוא איש גדול,חתן פרס ישראל למדעים המדויקים,בשנת 1991 ומילא תפקידימנהל בכירים באינטל ובעוד מקומות, וכותב בירחון סטטוס, על ניהול מידע ,ועוד אסטרטגיות עדכניות לניהול עובדים.הוא אדם מכבד את כל אחד, ומדבר לאנשים בגובה העינים.ענוונותו היא גדולתו. על אף הישיגיו המרשימים, אין לו אגו מנופח,ובזה נמדדת גדלותו של האדם.
עופר
זכיתי להכיר אותך בכנס ועכשיו
שהקשבתי לסיפור בסרטון
אני יכולה לומר שאתה מיישם את מה שלמדת
במפגש עם המנכ"ל ומעביר את ההבנה הלאה
יצאת מעושרת בהבנה חדשה ממך
תודה על המתנה
שרה זלוף
שוב למדתי ממך עופר . תודה . תודה על השיתוף
עופר
תודה על ההזמנה לפגוש אותך ואת האנשים שלך… אני מרצה המון אבל זו הייתה הזדמנות פז (שמת לב למשחק מילים) לעשות משהו אחר…
התרשמתי מאוד ממך, מהידע והצורה שאתה מעביר את המפגש!
ישר כח ובהצלחה!
איתי
נב – אשמח לעזור אם תזדקק למשהו
נילי ליבוביץ, איתי פז, שרה זלוף- תודה רבה על התגובות הנוספות.
ולכלל הכותבים והקוראים, אני קורא כל תגובה. זה מאוד משמח להיכנס ולראות את התגובות שלכם מתוך אלפי הקוראים.זה נותן כוח לכתוב עוד מסר עם עוד ערך עבורכם!
יש לכם שבת טובה ופורים שמח! וכמובן שאגיב גם בהמשך 🙂
תודה
עופר
הי עופר
מבקשת שוב ושוב להודות לך על האירוח ,המתנות שניתנו מכל הבחינות:ההדרכה,העצות ה כ ל ,היה נהדר.
מאחלת לך הכי טוב בעולם,רוצה גם להוסיף ולאמר כי הנתינה שלך איננה עניין של מה בכך ,בימנו אלו לא כל אדם שש לתת ולעזור.
אולי תפתח הדלת סוף סוף וזה יבא…(ריטה)
פורים שמח
המון אושר
ותודות
מלכה
שיפוטיות
סירטון מרשים
תודה רבה על הסרטון
מאוד נהנאתי מהסימנר כמו כן לקחתי תובנות ישום
לא הייתי בכנס, וחבל, אי-אפשר להיות בכול מקום….
הסיפור בסירטון מלא בתבונה שחלק עימך איש שעלה גבוה מספיק בכדי לרדת בביטחון,
מבלי לחשוש שימצא את עצמו בתחתית…..
ובכול זאת, אין לנו ברירה אלא לבחור בכול יום מחדש ממי וממה נכון לנו ללמוד ?!
חג שמח
אייל
עופר יקר,
יופי של סיפור והמסקנה שבסופו חכמה ביותר!
שתהיה לך נסיעה מצויינת לחו"ל והמשך עשיה מבורכת!
פורים שמח גם לך ומלא
אור
מי כמוכם אור ואייל יצחק ומלכה- תודה על התגובות הנוספות.
מחמם את הלב ונותן כוחות להמשך!
יש לכם שבוע טוב ופורים שמח!
עופר
לעופר שלום ,
אכן מרביתינו נשבים ברושם החיצוני וחבל שכך הם פני הדברים .
המקרה שלך בהחלט מחזק את האימרה אל תסתכל בקנקן אלא מה שיש בתוכו.
חבל על האיכות של הווידאו ובמיוחד הקול הצורם, אבל שיעור מעולה, ואני יזכור את המשפט הזה עוד זמן רב.
"אם אתה ואני תחת אותה קורת גג, כנראה שלי יש מה ללמוד ממך, ולך יש מה ללמוד ממני"