אבות וילדים ואיך זה משפר עסקים?

10 תגובות

1. היי עופר יקירי,

   זה פשוט מיוחד ונפלא !!

   ומה שהכי חשוב כאן שכל הגברים שיצאו לטיול, הסבו הנאה מרובה לילדים ולנשותיהם !

   באהבה

   נעם אבישי

2. עופר יקר,

   ראשית אני מברכת אותך שלא ה"שתפנת"
   היוזמה נפלאה והחוויה בוודאי היתה מיוחדת.
   אבל.. כן יש אבל..
   החוויה מתבססת על כך שעדיין ישנם תפקידים סטריאוטיפים במשפחות – האם משדרת רכות, דאגה, פינוק, יודעת היכן כל דבר.
   הגבר- לא מסתדר, לא יודע איפה הפריטים כשצריך , מביא משהו גברי בלשונך… מה זה?
   וכאשר לסוף שבוע אחד הוא נמצא לבד עם הילדים ומצליח- יש להריע " הללויה"
   אני יודעת שזאת המציאות
   אני מברכת על כל צעד לשינוי.
   אך רציתי לחדד ולהבהיר על מה החוויה נבנתה….

   עופר,תודה ששיתפת

   מירה

3. עפר שלום,

   נחמד ששיתפת ועוד יותר נחמד זה לשמוע את הויטליות שיוצאית מהמילים. הרעיון הוא מדליק אם כי אני משתתפת בהערה/הארה של מירה.ועם כל הההתנהלות הסטראוטיפית שיוצאית מכאן אם תצליח בשיתוף שלך לרתום עוד משפחות לעשות דברים שאינם בשיגרה שלהם–אשריך. היציאה מתחום המוכר, המוגן ,הנוח אמנם מרתיעה ומעוררת חששות ופחדים אך יחד עם זה יוצרת תנועה ..ומרחיבה את האדם בכל גיל ,מין וצבע.
   ארי

4. איזה ענק אתה זה לגמרי משמש השראה .
   זאת נשמעת חוויה מאלפת לכל המשפחה, שיחררת את אישתך וחווית עם ילדיך מדהים אתה איש מדהים.
   עדנה

5. עופר יקר,
   אני שמחה לדעת שבלוי או שהות לבד עם הילדים זו כבר לא נחלתנו בלבד
   ללא ספק נדרש אומץ לעשות את הצעד"המפחיד".
   חבל שחינכו אותנו כך…
   אינני מאמינה שהילדים הם בבעלותנו הנשים בלבד, והיכולת שלכם הגברים,לדאוג ולטפל בהם היא אותה יכולת, פשוט גדלנו לחברה עם אמונות מאד נוקשות… "אין כמו אהבה של אמא" בולשיט!!!
   אני מכירה ומעריכה הרבה אבות שהם מקור השראה לגידול ילדים.
   אהבה ,נתינה ורצון להיות עם צאצאיך לא קשורה בללדת אותם או "לטרום את הזרע"
   זה קשור ברצון והמוכנות לתת מעצמך!!
   כל הצדדים יצאו מורווחים.אני מאמינה שילדך רוצים לחזור על החוויה ומרגישים יותר
   רובים אליך עכשיו.

   ובאופן כללי… לעשות משהו שמעולם לא עשיתי ומפחיד…יש לי רשימה כזו, וכל פעם אני עושה עוד ווי.

   תודה ששיתפת
   ליליאנה

6. hi opher. i am proud of you, and so happy that you success in your work, this mail was really read with a lot of emotion for me, and i remember when the twins were new born, one was a t the hospital, the other homE. gal your wife also at the hospital for an infection problem, you phoned me catastrophed, and say, mother, i cannot stay alone home with the baby, come and sleep here,,,of course i came to you.but my question is, if it was to-day////????
   I DONT BELEIVE YOU WERE [CALLING FOR HELP] ][
   SHABBAT SHALOM
   LOVE IMA

7. שלום לכל המגיבים!

   ראשית, אני שמח מאוד לראות את תגובותיכם. מי כמוכם תודה! (גם לאימא שלי שהגיבה- אין כמוך אמא 🙂

   כן, אני מסכים עם מירה ואריאלה שאכן גם בתקופה זו (המאה ה 21 בעולם המערבי) קיימים תפקידים סטריאוטיפים שנמצאים עדיין בתודעתנו ובמחוזותינו.
   אלו אמונות קלאסיות – תפיסות שעוצבנו על פיהם – ייתכן שהתפיסות עוצבו כשהיינו ילדים או עפ"י מה שראינו כילדים במשפחה בה גדלנו. החדשות הטובות הן שזו רק אמונה או מחשבה שאנו מחזיקים בה ואמונות ניתן לשנות ובקלות!
   איך? על ידי- פעולה!
   פעולות משנות אמונות.

   זה מתחבר למה שליליאנה כתבה" "להצליח לעשות משהו שמעולם לא עשיתי ומפחיד…" בדרך כלל מספר פעולות פשוטות הקשורות בדבר, מגרשות את הפחד ומקרבות אותנו לעבר מה שאנו רוצים.

   ותשובה לאימא: מרגש לראות שכתבת גם. כן, כמו שפעם צותתי את גנדי
   If you dont ask, you dont get
   ובהקשר לשיחה כאן, ראשית אנו צריכים לבקש-לרצות לשנות אמונה כלשהי (שאולי תוקעת אותנו)
   ואז להתחיל ולפעול.

   אגב, מעניין לראות את דעתם של הגברים. מקווה שלא השתפנו 🙂

   להתראות ותודה!

   עופר

8. הי עופר,
   אני תמיד שמחה לקרוא את המסרים שלך, תמיד יש שם תובנות על הדברים הפשוטים של החיים, וברכות על הבלוג החדש,
   אני כידוע לך אם חד הורית וילדי גדלים ללא דמות אב,
   ומה לגביהם ולגבי איך הסיפור שלך תופס!, איך הוא מתקשר!
   ואולי רעיון של גברים מאמצים, גברים מתנדבים שגם אותם ילדים אשר גדלים ללא
   אבות, ללא דמות גברית, יחוו אנרגיה גוורית,!
   רעיון שעלה לי?!
   שבת שלום,
   יעל

9. הי יעל,

   תודה על תגובתך.
   את יודעת, בשבוע שעבר נתתי הרצאה עבור ארגון שיצא לסופשבוע חופשה.
   דיברנו שם על מילה נרדפת ל"אחריות". עבורי אחריות = יצירתיות.
   במקרה שלך, יש לי וודאות שאם מאוד תרצי, גם כאם חד הורית ילדייך יוכלו לחוות אנרגיה גברית.
   התשובה נמצאת ביצירתיות שלך.

   מה שמאוד תרצי- יהיה.

   יש לך שבוע טוב,

   עופר

10. עופר שלום.
    האומץ שלך צריך להימדד מול האומץ של ילדיך.
    בהיותי בעבר הרחוק, מרכז שבט הצופים בקריית שמונה, כשהשבט גדל מ 40 חניכים לקרוב ל 600, כל טיול ו/או מחנה בחופשות נזקק להורים מלווים. הנהוג היה שאמהות הצטרפו ונהנו אבל הייתי הגבר היחיד.
    לאחר שיחה עם אגודת ההורים והאוהדים שהקמתי, בה הבנתי כי "זה עניין לנשים וילדים בלבד" (אף גבר לא השתתף) החלטתי לנסות משהו חדש, והודעתי כי למסע להשבעת שכבת כיתות ח' לנחל קדש ומצודת כ"ח, לקראת כניסתם לשכבה הבוגרת, יצאו רק גברים לליווי החניכים.
    רבים ניסו להפחיד אותי שהגברים (אבות ואוהדים) לא יתייצבו ביום המסע וכי הכל ישתבש כי מעולם לא "בנו" עליהם בהיסטוריה של השבט (גונן).
    כינסתי את כל הגברים שהביעו נכונות להצטרף (כ 10) לפגישת הכנה ותדרכתי אותם מה תפקידם ומה משמעותם לחניכי השבט. ביקשתי שכל הורה יצטרף לאחד ממדריכי הקבוצות, ויסייע לו בעיקר בירידה מהמצוק של הנחל (סנפלינג).
    לשמחתי כולם התייצבו למסע והחניכים היו גאים בהם ומאוד שמחו.
    מאז נוצרה מסורת של מעורבות גברים בפעילות השבט, דבר שאיפשר לנו לזכות במקומות הראשונים בכל המחנות (ג'מבורי) המחוזיים והארציים.
    עד שלא תנסה, לא תדע אם תצליח ואם תרצה, אין זו אגדה.
    כל הכבוד לך על ההתנסות והשאלה היא להיכן תוביל את זה.
    בברכה, אורי.